מגזין

כנפיים של תקווה. (צילום: אריאל מילמן)

"השונות הופכת אותנו למיוחדים": ראיון מרגש עם מדריכי "כנפיים של קרמבו"

אחרי שתקראו את הראיון, תרצו גם אתם להצטרף לתנועת הנוער הזו.

 נעמה מורד   |   15/07/2017  |    |    |    | 

דמיינו לכם עולם יפה, בו אתם יכולים להיות מי שאתם רוצים. דמיינו לכם עולם בו ערך "קבלת האחר" מיושם בחיי היום-יום, דמיינו לכם עולם בו לכולם יש שוויון הזדמנויות. עד שנגיע לעולם מושלם שכזה כנראה ייקח עוד קצת זמן, אבל בתנועת נוער אחת בישראל הפכו מזמן את החלום הזה למציאות.

תנועת הנוער "כנפיים של קרמבו" לצעירים עם ובלי צרכים מיוחדים, נוסדה בשנת 2002 וכיום היא מפעילה כ- 57 סניפים בכל רחבי הארץ ופעילים בה יחד בסובלנות וקבלה הדדית 5,500 ילדים ובני נוער מכל המינים, מגדרים ולאומים.


שוחחנו עם החונכים עינב דבוש (16) ואיתי סעדיה (17) ועם מדריכת החונכים מאיה קורצברג (16) שהסבירו לנו על תפקידם בתנועה והראו לנו כיצד הופכים ערכים למעשים.

מדוע בחרתם להדריך דווקא בתנועת הנוער "כנפיים של קרמבו"?

מאיה: "בחרתי לקחת חלק בתנועה זו מכיוון שהיה לי ניסיון בתנועות נוער 'רגילות' ולא כל כך התחברתי, רציתי לקחת חלק במשהו מיוחד, בעל ערך מוסף גדול יותר. כששמעתי שפותחים סניף של 'כנפיים של קרמבו' ביהוד, מיד הצטרפתי. מההתחלה הבנתי שזה המקום שלי".

איתי: "בעיני זו תנועת נוער רגילה או לפחות כזו שצריכה לשמש השראה לתנועות נוער שנחשבות בעיני אנשים כ'רגילות'. יש לנו בכל יום שלישי פעולות שכוללות מוראלים (שירי גיבוש), כמו בכל תנועת נוער אחרת. לדעתי מה ש'לא רגיל' הוא שאדם על כיסא גלגלים לא יכול להשתתף בפעולות בתנועות נוער אחרות כי יש במתחם מדרגות שלא מאפשרות לו גישה נוחה".                                                                                                        

 

כיצד ההדרכה בתנועה השפיעה עליכם?

 

מאיה: "ההדרכה והחונכות בתנועה השפיעה עליי רבות. קיבלתי על עצמי המון אחריות, למדתי מתי לשמש כמדריכה ומתי להתנהג כחברה, אבל עם זאת להיות יותר רגישה ופתוחה יותר לאנשים ולדעות שונות מדעותיי. למדתי שאומנם כולנו שונים, אך כולנו בני אדם ועלינו לאהוב זה את זה בלי שום תנאי, כי השונות היא זו שהופכת את כולנו למיוחדים".

איתי: "ההדרכה גרמה לי להבין יותר אנשים. בתנועה פיתחתי המון סובלנות, בגלל שיש חניכים שמדברים קצת יותר לאט או שמקלידים את מה שהם רוצים להגיד וצריך לעקוב אחרי האותיות בשביל להבין את מה שהם רוצים לומר. אבל הכי חשוב, 'כנפיים של קרמבו' לימדו אותי שכולנו שווים ושצריך לנפץ את הסטיגמות שאנחנו נוטים להדביק לאנשים".

 

 

 (צילום: אריאל מילמן)

תוכלו לספר לנו על החניכים שלכם?

עינב: "אצלנו בסניף יש חניכים עם כל מיני מוגבלויות, כמו שיתוק מוחין או נכויות שונות, אך בעיקר ילדים עם אוטיזם. טווח הגילאים של החניכים הוא מאוד רחב - בין גיל 7 ל-21".

מאיה: "החניכים שלנו הם בדיוק כמו כל אחד אחר, רק שיש להם מגבלה שלצערי מפרידה אותם מהחברה 'הרגילה'. כשהייתי חונכת, הייתה לי חניכה מקסימה שאני מאוד אוהבת. היא כל הזמן רצתה להשתתף בפעולות, סיפרה לי על כל דבר שקרה לה וגם אני סיפרתי לה הכול. היום היא פשוט חברה שלי, אנחנו עדיין מדברות ומספרות אחת לשנייה הכול".

 

 

באילו קשיים נתקלתם במהלך ההדרכה בתנועה?

 

עינב: "הפעולות לא תמיד קלות ואפילו די מאתגרות. יש פעמים שהם מגיעים אחרי יום עמוס וקשה, והם כועסים, עצובים או סתם עייפים ואני צריכה לדעת להתמודד עם זה".

איתי: "כשעובדים עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים, יש לפעמים התנגדות מצדם, בעיקר בפעולות הראשונות. הרבה אנשים (לא רק בעלי צרכים מיוחדים), פוחדים מחוויות חדשות. כשאתה נער עם צרכים מיוחדים הבעיה קשה פי כמה, ולפעמים קורה שבמהלך הפעולה חניך מחליט שהוא לא רוצה להשתתף".

 

(צילום: באדיבות "כנפיים של קרמבו")

האם יש לכם מסר להעביר לגולשי "ראש אחד"?

מאיה: "אל תתעלמו מאנשים השונים מכם. תהיו רגישים, תאהבו את האחר, תעזרו ואל תפחדו ממנו. תדבקו בחזון התנועה: 'יוצרים יחד מקום ומשמעות לכל אדם', כי רק כך העולם יהיה טוב יותר. בכל פעם שאתם רואים ילד בודד, לכו אליו, דברו אתו, אולי הוא יהיה החבר הכי טוב שלכם. פשוט תאהבו את האחר".

איתי: "תאהבו אנשים. כל אדם. נסו לשאול את עצמכם מיהו האדם שעומד מולכם מעבר לכיסא הגלגלים, הכיפה, התספורת המוזרה, הדעה הפוליטית או השפה השונה שבה הוא מדבר. נסו למצוא מכנה משותף ביניכן ובדקו איך אתם יכולים להפוך לחברים. ברגע שאתם זוכרים שמולכם עומד אדם בדיוק כמוכם - כל הדברים שנראו שונים תחילה, יהפכו ללא רלוונטיים. תמיד נסו לדבר בגובה העיניים עם אנשים, והכי חשוב, זכרו לתת לכל אדם את המקום והמשמעות שלו".                                                                                                       

עינב: "אין צורך לפחד מילדים עם צרכים מיוחדים. אם תכירו אותם ותפתחו אליהם, תגלו עולם נפלא שלא הכרתם ואנשים מדהימים ואכפתיים".